ייפוי כח מתמשך

מאפשר לכל אדם לקחת את גורלו בידיו ולקבוע מיהם האנשים שיקבלו החלטות במקומו במקרים בהם מסיבה כלשהי הוא לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעצמו. מצב זה נקרא "חוסר כשירות".
יפוי הכח המתמשך למעשה חוסך מצב בו נדרשים למנות אפוטרופוס לטיפול באדם, מה שדורש מהאפוטרופוס – בדרך כלל הקרובים לנו ביותר – הגשת בקשה לבית משפט למינוי, הגשת דוחו"ת דו-חודשיים לאפוטרופוס הכללי, הגשת בקשות לאפוטרופוס ו/או לבית משפט על צעדים רבים, קטנים כגדולים.
את כל זאת היפוי הכח המתמשך חוסך.
"חוסר כשירות" כפי שאנו מגדירים זאת, יכול לנבוע מגילו של אדם בשל מחלות המאפיינות גיל, כגון דימנציה וכו', מצב רפואי פתאומי או מצב אחר.
בעזרת יפוי הכח המתמשך יכול אדם, אשר נקרא "הממנה" – להחליט מי יקבל עבורו החלטות בשלושה נושאים עיקריים:
א. ענייני בריאות.
ב. ענייני רכוש.
ג. עניינים אישיים (מה אני רוצה לעשות בשעות הפנאי, מתנות שאני רוצה להעניק, דיור מוגן וכיוב').

ביפוי הכח המתמשך הממנה יכול לקבוע מיופי כח לכל עניין וכל מיופה כח חליפי ככל שירצה, אשר יקבלו עבורו החלטות ביחד או לחוד.
הממנה יכול לקבוע גם מיופי כח שונים בכל עניין, כלומר, אם הוא סומך על אדם מסויים בענייני בריאות ועל אחר בעניין רכוש – יכול לקבוע אדם אחר לכל עניין.
היתרון הגדול
בעזרת יפוי הכח המתמשך אנו קובעים:
א. מי יחליט עלינו ובאיזה נושא.
ב. מה יחליט עבורנו ובשמנו לפי ההסתייגויות שנשלם במסמך "הנחיות מקדימות" ככל שנרצה.
ג. האם האפוטרופוס הכללי יהיה מעורב או לא.

חשוב להבין, שאם לא נערוך יפוי כח מתמשך מראש, במקרה של "חוסר כשירות" יפנו הקרובים לנו לבית המשפט, אשר ימנה עבורנו אפוטרופוס שיקבע עבורנו בכל עניין ועניין וזאת מבלי שלנו תהיה שליטה על החלטת בית המשפט. בנוסף, לאחר החלטת בית המשפט, האפטורופוס יידרש לדווח על כל הוצאה והחלטה שיקבל בעבורנו – דבר שללא ספק יכביד מאוד על הקרובים לנו.